להלן מתכון מנצח לעוגה משובחת :
מצרכים:
600 גרם שוקולד מריר 705 מוצקי קקאו, 200 גרם חמאת יק, 6 ביצים אורגניות, 1.5 כוס סוכר חום, 1.5 כוס קמח ללא גלוטן , 100 גרם אגוזים , כף ליקר שוקולד משובח,.
ממיסים שוקולד וחמאה, מקציפים ביצים וכן הלאה....לאחר שטפחה ויצאה מהתנור ממיסים 200 גרם שוקולד וחמאת יאק ושופכים על העוגה בעודה חמה
השוקולד שוקע ומתקרר, מקשטים בנטיפי שמנת מתוקה ובמרכז העוגה שמים דובדבן.
העוגה = חברת "עולם אחר": משובחת, אינטימית ומקצועית, שמעניקה למטייליה יחס חם ואישי.
הדובדבן = המדריך איתי שביט (שטרן) ומהיום נוסיף לו את הכינוי דובדבני (קירש)
כמה סבלנות יש לדובדבן הזה ??
החל משאלות "חופרות" חודשיים לפני הטיול. כמה כסך לוקחים, מה מזג האוויר, מהי מחלת גבהים איזה בגדים לארוז וכו'
והוא הדובדבן עונה באדיבות כאילו האוורסט של אבא שלו
המון ידע - אבל לא חופר....עם הפנים למטייל, באדיבות ובמסירות אין קץ
לא ינום ולא יישן דובדבן ישראל !!!
אני מזמן כבר הייתי לוקחת כדור מתחת ללשון !
אז הדובדבן מבין משהו בטיבט ונפאל, ולנו לא נותר אלא לומר שאתה לא סתם מדריך
אלא כמו שאומרים בשפת אימנו – מנעטש / בן אדם
אני יודעת שזה מביך אותך, אבל בשם כולנו אני מרשה לעצמי לומר – תודה ענקית
ואל תשכח להודיע כשתיסע להודו וסרילנקה.
אז מה היה לנו בטיול ?
ביקרנו בקטמנדו על אתריה, גלגלנו מאות גלגלי תפילה, צלמנו מאות נשים עטויות סארים צבעוניים, למדנו שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב, לוקי לוקי צי'פי צי'פי הפך למשפט מפתח,
ופגשנו אלפי נשים לבושות באדום (בפסטיבל הפיריון בפטאן )
שהתפללו בדבקות שהפועל תל אביב תנצח סוף סוף.
המעבר לטיבט היה דרמטי הנוף הפך מדברי הקושי בנשימה והחיבור המהיר לחמצן
הפך חלק בלתי נפרד משגרת יומנו.
יצאנו לקורה מהממת סביב מקדש הגו'ק אנג
הדלאי למה נכנס חזק לתמונה – מבנה הפוטולה על 1000 חדריו, המקדשים, הסטופות המנזרים והאומנות הטיבטית שבו את ליבנו.
פאנצ'ן למה ה- 10 וה-11 וזה שנעלם וזה ששייך לסינים ...
עשרות שמות בודהות - מי זוכר ?
3 אגמים שכל אחד בפני עצמו גורם לך להבין שאין חזק ויפה ומעצים מהטבע !!
מעבר הרים בגובה 5125 מ' ואז לפנות בוקר מגיעים לגג העולם ...
נדמה ששום תאורן ויהיה הטוב ביותר לא יוכל לחקות את מופע הזריחה שמעל האוורסט
שיא הטיול ומראה שעוד ילווה אותי שנים רבות .
ומעבר אחרון של 5050 מ' וגולשים לנפאל הירוקה ושופעת המים.
נפרדים מהטיבטים מאירי הפנים והחביבים ומאידך מהסינים הקשים והמרושעים
קונים מזכרות, מצלמים אלפי תמונות , נפרדים מהנהגים המסורים ומטאשי המדריך הטיבטי
ואני נפרדת לנצח ממצלמתי שהתרסקה.
נפרדים ממאכלים, מהטאמל, מהתה הטיבטי, מהשווקים מהבלגן ומריחות עזים
ונפרדים גם מחברי הקבוצה חוה ויעקב, ורדה ,אילנה , תקווה, תומר, דפנה ורדה וגוגו .
נפרדים מהדוקטורים הצעירים יער יובל וסשה שהצעירו את הטיול ברוחם ובגילם.
מאחלים לכם הצלחה בלימודים ושניפגש בטיולים ולא בבתי חולים.
כתבה,
ורדה גולדשטיין
קיבוץ כפר עזה
|
